פסק-דין בתיק ת"צ 41142-01-12

לפני בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16(א) חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: " החוק").

רקע וטענות הצדדים

ביסודה של הבקשה דנא, עמדה טענת המבקש לפיה המשיבה לא העמידה לרשות צרכניה מספר חיוג חינם לשם דיווח על תקלות במערכת הגז.

לטענת המבקש, בהתנהגותה זו, הפרה המשיבה את חובתה על פי סעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן- 1981, המורה- על פי הנטען בבקשה- כי על המשיבה מוטלת חובה לספק ללקוחותיה שירות  טלפוני לחינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר או בשירותים שאותם הוא נותן מכוח דין או הסכם.

בסמוך להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולאחר פניה מוקדמת של המבקש למשיבה בעניין זה, פעלה המשיבה על מנת להעמיד לרשות לקוחותיה מספר חיוג חינם לצורך דיווח על תקלות במערכת הגז.

ביום 3.7.12 התנהל דיון בפני ובמסגרתו עלתה הצעת בית המשפט לפיה המבקש יסתלק מהבקשה מאחר ונראה כי היקף הנזק הנטען לחברי הקבוצה הינו בבחינת "זוטי דברים".

בעקבות כך, מבקשים המבקש וב"כ להסתלק מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

המשיבה לא התנגדה לבקשה הנ"ל והסכימה כי הודעת ההסתלקות תאושר על ידי בית המשפט ללא מתן צו להוצאות ו/או שכ"ט לחובת המבקש.

דיון

בחוק נקבעו שני סוגי הסדרים לסיום תביעות ייצוגיות בהסכמה - הסדר אחד מתייחס לתביעות בהן הושג בין הצדדים הסכם פשרה כמפורט בסעיפים 18 ו-19 לחוק, והסדר אחד מתייחס למקרים בהם התובע הייצוגי מבקש להסתלק מהתביעה כמפורט בסעיף 16 לחוק.

ההבדל בין הסדר פשרה לבין הסתלקות

ההבדל העיקרי בין הסדר פשרה לבין הסתלקות, מתבטא בכך שהסדר פשרה כובל את חברי הקבוצה בדרך של "מעשה בית דין", ושולל מחברי קבוצה שיבקשו לעשות כן בעתיד - את האפשרות להגיש תביעה אישית או ייצוגית ביחס לעילת התביעה הייצוגית עליה חל הסדר הפשרה. מנגד, כאשר מבקש מסתלק מתביעה, הכלל של מעשה בית דין לא חל, ולכן אין כל מניעה כי חבר קבוצה אחר יבחר בעתיד להגיש תביעה אישית או ייצוגית נגד הנתבע. מבחינה זו, הפגיעה האפשרית בקבוצה במקרה של הסתלקות, היא פחותה מאשר הפגיעה במקרה של הסדר פשרה.

בשל העובדה שהסכם פשרה חוסם את כל חברי הקבוצה באמצעות הכלל של מעשה בית דין, קיים בחוק מנגנון מפורט ומורכב, שנועד להבטיח כי הסכם הפשרה הוא אכן ראוי ונכון ביחס לחברי הקבוצה כולם.

הבקשה דנן מתייחסת כאמור בה להסדר הסתלקות.

הקריטריונים לבחינת הסדר הסתלקות על ידי בית המשפט

משהוגשה בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תביעה כייצוגית, יבחן בית המשפט מספר עניינים (ראו ת"א ( ת"א) 1373/07 יולי גולדשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ, עמ' 6):

ראשית, יש לבחון האם התובע המייצג קיבל תמורה כזאת או אחרת מהנתבע.

הכלל שנקבע בסעיף 16(א) לחוק, הוא כי הסתלקות של תובע מייצג או בא כוחו טעונה אישור בית המשפט, וכי התובע או בא כוחו " לא יקבל במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט".

מובן כי כאשר ההסתלקות היא ללא תמורה, החשש לניגוד עניינים של התובע המייצג קטן בצורה משמעותית ביותר. אכן, על פי ההסדר שבסעיף 16 הנ"ל לחוק, רשאי בית המשפט במקרה של הסתלקות התובע או בא כוחו, לקבוע " כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, תוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכול אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור(ראו סעיף 16(ד')(1) לחוק).